ניתוח פזילה

ניתוח פזילה, המכונה גם ניתוח יישור עיניים (באנגלית: Strabismus surgery), הוא ניתוח בשרירים החוץ-עיניים לתיקון פזילה. עם כ-1.2 מיליון פרוצדורות מדי שנה, ניתוח פזילה הוא ניתוח העין השלישי בשכיחותו בארצות הברית. ידוע כי התערבות המוצלחת המוקדמת ביותר של ניתוח פזילה בוצעה ב-26 באוקטובר 1839 על ידי יוהאן פרידריך דיפנבאך לילד עם איזוטרופיות בן שבע, כמה ניסיונות קודמים בוצעו בשנת 1818 על ידי ויליאם גיבסון מבולטימור, כירורג כללי ופרופסור באוניברסיטת מרילנד. הרעיון לטפל בפזילה באמצעות חיתוך חלק מסיבי השריר החוץ-עיניים פורסם בעיתונים האמריקאים על ידי ג'ון סקודר בניו יורק בשנת 1837. ראייה כפולה מתרחשת לעיתים קרובות למדי בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. סיבוכים המתרחשים לעיתים נדירות או לעיתים נדירות מאוד לאחר הניתוח כוללים: דלקת עיניים, שטפי דם במקרה של נקב בלובן העין, החלקה או התנתקות שרירים, או אפילו אובדן ראייה. ניתוח שרירי עיניים עלול לגרום לצלקות (פיברוזיס). אם ההצטלקות נרחבת, ניתן יהיה לראות רקמה מוגבהת ואדומה בלבן העין. ניתן להפחית פיברוזיס על ידי שימוש במיטומיצין C במהלך הניתוח. שיטה חדשה יחסית, שתוכננה בעיקר על ידי רופא העיניים השווייצרי דניאל מוג'ון, היא ניתוח פזילה זעיר פולשני (MISS) שיש בו כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים ולהוביל לשיקום ראייה מהיר יותר ולריפוי פצעים. החתכים בלחמית הם הרבה יותר קטנים מאשר בניתוח פזילה קונבנציונלי. מחקר שהתפרסם בשנת 2017 תיעד פחות סיבוכי נפיחות בלחמית ובעפעפיים בתקופה שלאחר הניתוח, עם תוצאות ארוכות טווח דומות בין שתי הקבוצות. ניתן להשתמש בניתוח פזילה זעיר פולשני לביצוע כל סוגי ניתוחי הפזילה. לעיתים רחוקות מאוד, סיבוכים שעלולים לסכן חיים עלולים להתרחש במהלך ניתוח פזילה בגלל רפלקס העין.